דרישות הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה

המסלול לתואר שני בפסיכולוגיה בישראל הוא תהליך מרתק ומאתגר, המשלב הכשרה אקדמית ומעשית במגוון תחומי התמחות. הבנת שלבי המסלול, הדרישות וההתמחויות השונות היא חיונית לכל המעוניין להתמקצע כפסיכולוג. לכן, במאמר הקרוב נדבר על השלבים השונים בתהליך הקבלה, החל מתחילת התואר הראשון ועד לראיונות הקבלה. עדכון מעניין ביותר (נכון למרץ 2025) עשוי להתרחש בתקופה הקרובה, כאשר מתוכנן שינוי היסטורי בהכשרת פסיכולוגים בישראל, שתהיה ככל נראה דומה למתכונת של לימודי רפואה, והקבלה למקצוע תיעשה טרם התואר הראשון. עדיין, שינוי זה נמצא בבנייה והתהוות, ונכון להיום המסלול הישן עדיין תקף, אז כמו במיינדפולנס, נתמקד בהווה 🙂

שלב ראשון: תואר ראשון בפסיכולוגיה

המסע מתחיל בלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה, הנמשכים כשלוש שנים. במהלך הלימודים, הסטודנטים נחשפים למגוון תחומים, כולל רעיונות ותיאוריות מתחומים שונים, כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית, חברתית, התפתחותית ועוד. תוכנית הלימודים כוללת קורסים תיאורטיים, סדנאות מעשיות והתנסות במחקר. על מנת להמשיך לתואר השני בפסיכולוגיה, נדרש ממוצע גבוה בסיום התואר הראשון, העומד לרוב על הטווח שבין 88-90.

שלב שני: בחינת המתא"ם

כחלק מתהליך הקבלה לתואר שני, נדרשים המועמדים לעבור את בחינת המתא"ם (מבחן מעבר לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה). הבחינה בודקת ידע בסטטיסטיקה, תיאוריות בפסיכולוגיה, מחקר והבנת טקסטים מחקריים וקליניים באנגלית, תוך הפגנת יכולות מחקריות וחשיבה ביקורתית. בחינת המתא״ם מורכבת משני חלקים: הראשון כולל שאלות אמריקאיות בסטטיסטיקה ומחקר, והחלק השני מורכב ממאמרים אקדמיים באנגלית. הכנה יסודית לבחינה זו היא חיונית, וכוללת חזרה על חומרי הלימוד, פתרון מבחנים לדוגמה והשתתפות בקורסי הכנה לעיתים קרובות. בחינת המתא״ם נחשבת למשוכה מאתגרת בתהליך הקבלה לתואר השני בפסיכולוגיה, אך כיום פתיחת מגמות חדשות במספר מוסדות שיפרה את סיכויי הקבלה לתואר שני. לרוב, סטודנטים ניגשים לבחינת המתא״ם בין שנה ב׳ ל-ג׳ בתואר הראשון, על מנת לאפשר התחלה של התואר השני ישירות לאחר התואר הראשון. יש לומר, כי סטודנטים רבים ניגשים לבחינה גם בסוף שנה ג׳, כשהמשמעות היא המתנה של שנה בין סיום התואר הראשון לתחילת השני, כמובן בהנחה ולא נאלצים להמתין שנה נוספת. בחינת המתא״ם כיום לא נדרשת עבור כלל המגמות כתנאי קבלה בסיסי, אך במגמות הטיפוליות היא תנאי חובה, לרוב בציון סף כלשהו, אך קיימת אפשרות להגשת מועמדות חריגה במקרה של אי עמידה בסף הנדרש.

שלב שלישי: ניסיון מעשי ומחקרי

מעבר להישגים אקדמיים, מוסדות הלימוד מעריכים ניסיון מעשי ומחקרי. לכן, כחלק מתהליך הקבלה לתואר שני יש להגיש שתי המלצות, הראשונה המלצה מחקרית עבור עבודה כעוזרי מחקר, הכוללת השתתפות בפרויקטים מחקריים במעבדה תחת מנחה מנוסה, והמלצה שנייה מעשית הניתנת ממקום התנדבות או עבודה בשדה (כגון הדרכה במסגרות טיפוליות). המלצות ממדריכים אקדמיים או ממעסיקים בתחום יכולות לחזק את סיכויי הקבלה. מומלץ לעבוד במשרות חלקיות או בהתנדבות במשך לפחות כשנה, כדי לקבל המלצות מבוססות ומשמעותיות. עם זאת, במידה ועבודתכם הייתה פחות משנה אך משמעותית, כשאתם מוערכים במקום, יש המאפשרים קבלת המלצה לפני סיום שנה.

שלב רביעי: קורות חיים נרטיביים

קורות החיים הנרטיביים הם חלק משמעותי בתהליך הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה, ומטרתם לאפשר למוסדות האקדמיים להכיר אתכם לעומק, ולבחון את התאמתכם לתחום. בקורות החיים תתבקשו לתאר באופן כנה ואינטרוספקטיבי חוויות משמעותיות בחייכם, שאיפות מקצועיות וכמובן את עולמכם הפנימי, באופן מותאם המבטא ראייה מורכבת ואינטגרטיבית. מסמך קורות החיים לרוב נעשה באופן מתומצת, ולכן יש חשיבות לכתיבה קוהרנטית ומדויקת. בנוסף, יש לשלב בין חשיפה אישית מותאמת לבין הצגת נקודות חוזק וכוחות העשויים לתרום לכם במקצוע אליו אתם מועמדים, תוך בחירת אירועים המדגימים צמיחה, התמודדות עם אתגרים והסקת מסקנות משמעותיות להמשך הדרך וההתפתחות בתחום. שימו לב, פעמים רבות סטודנטים נוטים לשיתוף יתר בקורות החיים, באופן שאינו מותאם או מעובד, או לכתיבה מסורבלת של תכנים לא רלוונטיים וטעויות נפוצות רבות. לכן, מומלץ להימנע מכך, ואם אתם מרגישים אתגר רב בכתיבת קורות החיים, אנו ממליצים על פנייה לעזרה מקצועית (למשל, סתם כדוגמה, כאן ב-Mindalyze ;).

שלב חמישי: כתיבת הצעת מחקר (לא נדרש בכל מוסד)

יש מוסדות המבקשים כתיבת הצעת מחקר קצרה, בה תעלו בחינה אפשרית לשאלת מחקר שכוללת רקע תיאורטי, השערות, מתודולוגיה והתרומה הצפויה של המחקר שלכם – וכל זאת באופן תמציתי וברור. המסמך צריך להיות כתוב באופן ברור וקוהרנטי עם מבנה לוגי וכתיבה אקדמית רשמית על פי כללי ה-APA העדכניים. הצעת המחקר צריכה לכלול את הרציונל המחקרי, כך שהקורא יבין את החשיבות של המחקר שאתם מציעים ומה הוא עשוי לחדש בעולם.

שלב שישי: ראיונות קבלה

בשעה טובה!! סיימתם להגיש את כל המסמכים. מה עכשיו?

לאחר הגשת המסמכים, אתם תחכו למייל משמח המבשר על זימון לראיונות קבלה. במהלך הראיונות, נבחנים היבטים קליניים, מחקריים וקבוצתיים. ישנם שלושה סוגי ראיונות שונים:

• ראיון קליני: הראיון הקליני מתמקד בהיכרות מעמיקה עם המועמד, והוא כולל בחינת קורות החיים, התנסויות אישיות ומקצועיות, התמודדות עם משברים ובחינת הבשלות הנפשית והרגשית שלכם.
• ראיון מחקרי: הראיון המחקרי מתמקד בניסיון המחקרי של המועמד, כולל דיון בעבודות סמינריוניות ו/או הצעת מחקר, השתתפות במחקרים והבנת מתודולוגיות מחקריות וסטטיסטיות בסיסיות.
• ראיון קבוצתי: בוחן את יכולת התקשורת והעבודה בצוות, התמודדות עם דינמיקות קבוצתיות והפגנת חשיבה טיפולית, לצד התבוננות על המועמד בסיטואציות חברתיות. יש לציין כי הראיון הקבוצתי לא נערך בכל מוסד.

שלב שביעי: לימודי התואר השני

ברכות!! התקבלתם לתואר שני בפסיכולוגיה!

לאחר הקבלה, תתחילו את לימודי התואר השני, הנמשכים בין שנתיים לשלוש שנים, תלוי במגמה ובמוסד הלימודים הרלוונטי. במהלך הלימודים, תתמקדו בתכנים הרלוונטיים להתמחות שלכם, תשתתפו בקורסים טיפוליים ואבחוניים מתקדמים, ותעברו הכשרה מעשית (לא בכל המגמות) במסגרת המתאימה לתחום ההתמחות שלכם, הנקראת ׳פרקטיקום׳. הפרקטיקום מספק התנסות מעשית תחת הדרכה, ומהווה הכנה לשלב ההתמחות שנעשה בסיום התואר השני, במקביל לרישומכם בפנקס הפסיכולוגים בישראל.

לסיכום, הדרך לתואר השני ארוכה ועשויה להיות מאתגרת מאוד. אבל, לימודי פסיכולוגיה נחשבים לתואר משמעותי וחשוב, וניתן לומר כי זה אחד מהמקצועות המספקים ביותר כיום. אם אתם מעוניינים להגיע לתואר שני בפסיכולוגיה, תכינו את עצמכם לדרך ארוכה, אך מלאה בלמידה מרתקת ומשמעות.