איך כותבים סקירת ספרות?

כתיבת סקירת ספרות היא שלב ראשוני וחשוב בכל עבודה מחקרית, ומטרתה להציג את הידע הקיים בנושא הנחקר, להבהיר פערים בין ממצאים שונים ולהצדיק את הצורך במחקר הנוכחי. עם זאת, סטודנטים רבים מתקשים לארגן את הסקירה בצורה קוהרנטית ולבחור מקורות מהימנים. במאמר זה נסביר כיצד לגשת נכון למשימה, כיצד להשתמש במאמרים בצורה יעילה ואיך להימנע מטעויות נפוצות.

מבנה סקירת הספרות מומחש לעיתים באמצעות ״משפך״, בשל המבנה המצטמצם והופך לתמציתי וממוקד ככל שמתקדמים בסקירה. מבנה זה מתחיל ברקע רחב על התחום המדובר, ממשיך בהצגת מחקרים רלוונטיים שמצטמצמים בהדרגה לתחום המחקר הספציפי, ומסתיים במטרת המחקר והשערותיו על בסיס הסקירה.

איך לבחור נושא ולגבש שאלה מחקרית

השלב הראשון הוא לבחור נושא ממוקד. נושא רחב מדי יקשה על ההתמקדות ויוביל להצפה במידע, בעוד שנושא מצומצם מדי עלול להקשות על מציאת מקורות מספקים. כהתחלה, מומלץ לקרוא מספר מאמרי סקירה מובילים בתחום שאותו אתם רוצים לחקור, ולהבין אילו שאלות עדיין נותרו פתוחות, ואילו משתנים מתפתחים ומהווים בסיס למחקר טוב. בנוסף, אפשר לחפש במאגרי מידע מחקרים ממוקדים למשתנים שאתם מתעניינים בהם, ולבחון מה הם מעלים בנושא. מתוך סקירה זו, ניתן לגבש שאלה מחקרית ברורה ומדויקת. אל תתפתו לבחור הרבה משתנים ולעשות מחקרים מורכבים, המדע אוהב פשטות! תנסו להתמקד במספר משתנים חדשניים (3-4, תלוי כמובן בסוג העבודה, בסמינריון כמות המשתנים תהיה לרוב מועטה לעומת עבודת תזה) או כאלו שנחקרו הרבה והם משמעותיים בתחום המחקרי שעליו תכתבו.

זיהוי מקורות מהימנים

חשוב מאוד להשתמש במאמרים אקדמיים אמינים שעברו ביקורת עמיתים (peer-reviewed). כלומר, מאמרים אלו התפרסמו בכתבי עת מדעיים מאומתים ואמינים, ונבדקו על ידי מומחים בתחום, ולכן נחשבים לאמינים יותר מאתרים פופולריים או דעות אישיות. ניתן לבדוק את איכות המקור באמצעות מספר פרמטרים:

– האם המאמר פורסם בכתב עת מדעי מוכר?

– האם יש התייחסות למחקרים קודמים וציטוטים ממקורות אמינים?

– האם המאמר מציג מתודולוגיה ברורה וממצאים מבוססים?

– האם מבנה המאמר תואם בגדול למבנה הסטנדרטי המקובל?

אם מקור מסוים אינו עומד בקריטריונים הללו, ייתכן שאינו מהימן מספיק לשימוש בעבודה אקדמית. עיתונים, טורי דעה, בלוגים וכדומה, אינם נחשבים למקורות מידע מדעיים מהימנים, ועל כן רצוי להימנע לרוב משימוש במקורות מידע אלו.

סגנון כתיבה מתאים בסקירת ספרות

בעת כתיבת סקירת ספרות, חשוב להקפיד על סגנון כתיבה אקדמי, רשמי וענייני. הסקירה אינה מאמר אישי או בלוג, ולכן יש להימנע מביטויים בגוף ראשון (כגון "לדעתי", "בעיניי", "אני חושב") או משימוש בסלנג ושפה יומיומית, אלא לנסח לרוב בגוף שלישי או בצורה ניטרלית כדוגמת:

• "ניתן לטעון כי…״
• "מהממצאים עולה כי…"
• "הספרות מצביעה על כך ש…"
• "יש הטוענים כי…"
• "קיימת הסכמה רחבה במחקר ש…"

יש לשאוף לדיוק ניסוח, כתיבה אובייקטיבית, ובהירות מחשבתית. למשל, לא נהוג לכתוב "בעיניי המחקר הזה חשוב במיוחד…" או "לדעתי המחברים היו צריכים לבדוק גם…" או "המאמר הזה מדהים!", אלא להשתמש בשפה אקדמית ואובייקטיבית, כגון:

• "המחקר מדגיש את חשיבותו של המשתנה הנחקר בהקשרים קליניים…"
• "החוקרים לא בדקו משתנים נוספים שעשויים היו להעשיר את הממצאים…"
• "המאמר מציג תרומה חשובה להבנת הקשר בין…"
• "בהתאם לממצאים שנמצאו לעיל…"
• "נראה כי קיימת מחלוקת בספרות ביחס ל…"

הסגנון צריך להתאים לכתיבה המקובלת בתחום האקדמי שבו נכתבת הסקירה (למשל, בתחום הפסיכולוגיה מקובל לכתוב לפי כללי הכתיבה של APA), הכוללים בין היתר כללים לסידור מקורות, ריווח, הגדרות מונחים, ולשימוש בשפה מדויקת ומקצועית.

ארגון סקירת הספרות

סקירת ספרות טובה אינה רק רשימה יבשה של מחקרים רלוונטיים וממצאים, אלא ניתוח וסינתזה של הידע הקיים באופן מעמיק. יש להציג את המחקרים בצורה קוהרנטית, להבין מה מצאו בהם, מה הסיקו מהם ואיך זה מתחבר למחקר שלכם. בנוסף, יש לזהות קשרים בין ממצאים שונים ולהסביר כיצד הם תורמים להבנת הנושא, תוך כתיבה אינטגרטיבית ואקדמית המקשרת בין חלקי הסקירה והפסקאות השונות, כך שהסקירה המתקבלת כתובה עם הקשר לוגי ובאופן אינטגרטיבי.

מבנה אפשרי לסקירה

1. רקע כללי – הצגת הנושא באופן כללי והסבר על חשיבותו, לצד ממצאים כלליים בשדה המחקרי הרלוונטי.
2. הצגת משתני המחקר – הצגה של משתני המחקר, הגדרתם, הקשרים ביניהם והממצאים המובאים עליהם בספרות.
3. ממצאים מרכזיים במחקרים קודמים וזיהוי פערי ידע – דיון על העבודות המרכזיות בתחום, מה נמצא ומה עדיין חסר. בהמשך לכך, זיהוי נקודות שלא נבדקו מספיק או שאלות שטרם קיבלו מענה מספק. חלק זה לרוב משולב עם הצגת משתני המחקר.
4. רציונל המחקר הנוכחי – חשוב לחבר את הסקירה לרציונל של המחקר, למה חשוב לערוך את המחקר שלכם ומה הוא עשוי לחדש. בנוסף, ניתן לשזור את הרציונל גם תוך כדי הסקירה.
5. מטרת המחקר והשערותיו – הסבר על מטרת המחקר המרכזית, וחיבור לחידוש במטרה זו על בסיס סקירת הספרות. בהתאם למטרה ולסקירה, כתיבת השערות המחקר בניסוח אקדמי רשמי, לרוב מנוסח באופן סטטיסטי.

דוגמה

למשל, נניח שאנחנו מעוניינים לחקור את הקשר בין תסמיני פוסט-טראומה לפגיעה מוסרית בעקבות מגפת הקורונה. איך נבנה סקירת ספרות טובה למחקר כזה?

ראשית, נתחיל ממסגור הרקע הכללי. נחפש מאמרים וספרות שמסבירים את תקופת הקורונה: איך היא השפיעה ברמה העולמית והחברתית, אילו אתגרים פסיכולוגיים ייחודיים עלו בעקבותיה, ואיך חוויות אלו עשויות לשמש כרקע למחקר שלנו.

לאחר מכן, נעבור לנושא הליבה הראשון, טראומה. כאן נסקור מאמרים שמגדירים מהי טראומה, מהם המרכיבים המרכזיים שלה (למשל, חוויה מאיימת, תחושת חוסר אונים, פגיעות נפשיות מתמשכות), ואיך טראומה באה לידי ביטוי בקרב אוכלוסיות שונות. נרחיב במיוחד על פוסט-טראומה: מהם התסמינים שלה (כגון הימנעויות, פלאשבקים, עוררות יתר וכדו׳; כמובן הכל בהתבסס על מחקרים אחרים ומקורות מהימנים), אילו ממצאים עיקריים נמצאו בהקשר הכללי שלה, ונחפש מחקרים שבחנו את הופעתה באופן ספציפי בתקופת הקורונה.

בהמשך, נכניס לתמונה את המושג "פגיעה מוסרית". נבהיר את ההגדרה של פגיעה מוסרית (למשל, תחושת הפרה של ערכים אישיים או מוסריים בעקבות אירועים קשים), ונציג את הממצאים הקיימים לגבי הקשר שלה לטראומה ולפוסט-טראומה.

במהלך כל סקירת הספרות נשזור באופן אינטגרטיבי את הפערים הקיימים במחקר: לדוגמה, אם חלק מהמאמרים מצאו קשר חיובי בין פגיעה מוסרית לתסמיני פוסט-טראומה, בעוד אחרים מצאו קשר שלילי או לא חד-משמעי — נדגיש את הסתירה הזו ונציין כי מדובר בנקודת אי-בהירות חשובה בספרות, שעליה נרצה לשפוך אור במחקר הנוכחי.

בשלב הבא, ננסה לאתר מחקרים שמקשרים בין כל המשתנים יחד — טראומה, פוסט-טראומה ופגיעה מוסרית. אם נמצא מודל תיאורטי או מחקרי שמחבר ביניהם, נציג אותו. אם אין כזה או אם הוא חלקי, נציין זאת כהזדמנות למחקר נוסף (אלא אם כן זה המודל שבאים לבחון במחקר הנוכחי).

לבסוף, נסיים את סקירת הספרות בפסקה מסכמת שמציגה את הרציונל למחקר הנוכחי: מה הפערים הקיימים, מה חסר לנו בהבנה הקיימת, ואיך המחקר שלנו מתכוון לענות על השאלות שעדיין פתוחות. ננסח בצורה ברורה את המטרה המרכזית של המחקר ונציג את ההשערות, כך שיהיו מבוססות ישירות על הסקירה שבנינו.

לסיכום, עריכת סקירת ספרות עשויה להיות מאתגרת, אבל עם הבנה של החלקים שכלולים בה, ועבודה מסודרת ושיטתית, כתיבת סקירת ספרות עשויה להפוך למרכיב נוח וברור, ואולי אפילו גם קל ככל שצוברים ניסיון. 

כותבים סקירת ספרות? אל תפספסו את המאמר שלנו ״טעויות נפוצות וטיפים לכתיבת סקירת ספרות״.